<h1>העיטור אות ב' בירורין</h1>
<h2>דף מט:</h2>
הכל כשרין לדון דיני ממונות ואין הכל כשרין לדון דיני נפשות הכל לאייתויי מאי אמר רב יהודה לאייתויי גר וחדא לאייתויי ממזר. ומדלא קאמר לאייתויי בן שלש עשרה שנה שמע מינה דכשר לדון וכשר להעיד. ואף על גב דאמרינן (סוטה כ"ב:) כי רבים חללים הפילה וכו' עד כמה עד ארבעים שנה באיסור והיתר קאמר אבל דינא תורה הוא. ואשכחינן דרבי אלעזר בן עזריה בן שמנה עשרה שנה היה (ברכות כ"ח.). ורבה הא שני חייו ארבעים שנה ולא בעינן ארבעים שנה אלא משהוא בן שלש עשרה שנה כשר לדון. ירושלמי (פ"ד מסנהדרין ה"ז) אף פחות מבן עשרים ושלא הביא שתי שערות כשר לדון דיני ממונות ומשמע מבן שלש עשרה ולמעלה אף על פי שלא הביא שתי שערות כשר. והא דגרסינן בפרק במה בהמה (שבת נ"ו:) שכל דין שדן מבן שמונה עד בן שמונה עשרה החזיר להן. איכא דמייתי ראיה מיניה דפחות מבן שמנה עשרה אינו ראוי לדון וליתה אלא משום הכי נקט שמונה עשרה משום דבשמונה עשרה שנה מצא חלקיה את הספר ועיין ודקדק בתורה בדיניה בכתב ובעל פה כמו שפירש רבנו שלמה, והרב המחבר כתב שצריך עיונא. הכל כשרין לדון דיני ממונות ואין הכל כשרין לדון דיני נפשות הכל לאתויי מאי אמר רב יהודה לאתויי גר לאתויי ממזר וכתב רבינו אלפס דגר כשר דוקא דאמו מישראל דגרסינן בפרק מצות חליצה (יבמות ק"ב.) גר דן את חבירו דבר תורה דכתיב שום תשים עליך מלך וכו' ואם היתה אמו מישראל דן ואפילו ישראל וכו' כדכתב בהלכות.
